המצב ההתחלתי
בבדיקות הארובה של מערכת הספיגה נמדדו חריגות עקביות בערכי TOC. מאחר שסקרבר ספיגה אינו מיועד בדרך כלל לטיפול במזהמים אורגניים מסוג זה, לא ניתן היה להסיק כי מקור הבעיה הוא כשל במערכת הספיגה בלבד.
המצב דרש בחינה הנדסית רחבה של כלל התהליך – החל ממקור הפליטה, דרך התנהגות הזרם במערכת ועד לביצועי הסקרבר עצמו – במטרה להבין מהו המנגנון האמיתי שגורם לחריגות הפליטה.
האתגר
האתגר המרכזי היה לזהות את מקור חריגת ה-TOC מבלי לבצע השקעות מיותרות במערכות טיפול נוספות. לשם כך היה צורך לקבוע האם מקור החריגה נובע מיעילות ספיגה נמוכה של המזהמים, מתקלה במערכת, או ממנגנון פליטה אחר שאינו בא לידי ביטוי בדיגומי הארובה הסטנדרטיים. במקביל היה צורך להבטיח עמידה מלאה בדרישות היתר הפליטה ולהציע פתרון הנדסי יעיל, אמין וחסכוני.
לא כל חריגת פליטה מחייבת מערכת טיפול חדשה. לעיתים, אבחון הנדסי מדויק מאפשר לזהות את מקור הבעיה ולפתור אותה באמצעות שיפור המערכת הקיימת.
דור רפלובסקי | מהנדס תהליך
הפתרון
תהליך האבחון החל בניתוח מקיף של תוצאות דיגומי הארובה הקיימים, ובהמשך הוגדרה תוכנית דיגומים נוספת שהתבססה על קריטריונים תהליכיים, במטרה לבחון את ביצועי מערכת הספיגה ואת תנאי ההפעלה שלה באופן מעמיק.
ממצאי הבדיקה אפשרו לאפיין את מנגנון הפליטה ולהגדיר פתרון הנדסי ממוקד. בהתאם לכך תוכנן שדרוג של מפרידי הטיפות (Demisters) במערכת הספיגה, תוך התאמתם לגודל הטיפות, למהירויות הזרימה וליעילות ההפרדה הנדרשת. בנוסף תוכננה הגדלת קיבולת הניקוז של המערכת, במטרה למנוע הצטברות נוזלים וסחיפת טיפות אל הארובה.
יישום הפתרון שיפר את ביצועי מערכת הספיגה הקיימת והביא לעמידה מלאה בדרישות היתר הפליטה, ללא צורך בהחלפת מערכת הטיפול או בהתקנת מערכת חדשה.
התוצאות
לאחר השלמת שדרוג מערכת הספיגה בוצעו דיגומי ארובה חוזרים אשר הוכיחו עמידה מלאה בערכי היתר הפליטה של TOC.
הפרויקט הדגים כי באמצעות אבחון הנדסי ותכנון תהליכי מדויק ניתן לזהות את מקור הבעיה האמיתי, ליישם פתרון ממוקד ולשפר את ביצועי המערכת הקיימת – ללא צורך בהקמת מערכת טיפול חדשה. בכך נחסכו למפעל השקעות משמעותיות, תוך השגת עמידה מלאה בדרישות הרגולטוריות.